ניו יורק למתקדמים

חיים, אמנות ואוכל בעיר שלעולם לא מפסיקה

החיים היפים בניו יורק

| 4 Comments

בשבוע שעבר התחלתי  לפרסם את הבלוג שלי גם ב”סלונה” זירת הבלוגים הישראלית.  הנה כתבה יותר אישית שפורסמה שם, המספרת עלי ועל העיר המקסימה שלנו

חשבתי שאחרי המון שנים בניו יורק, מחצית מחיי ליתר דיוק, יהיה מעניין ליצור קשר עם קוראים בארץ. אני חייה בניו יורק מאז שבאתי ללמוד כאן אמנות. השנים עברו להן, והנה, אני עדיין כאן. יש לי ילדה מקסימה בת חמש וחצי שקוראים לה לולה. היא נולדה בבית, בלידה טבעית, בדירה שלנו בווסט וילג’. אם תסתכלו בבלוג שלי תראו בצד ימין סדרת תמונות יפות שלנו. לולה ואני מסתובבות וחוות ביחד את המיטב שיש לעיר הבלתי נפסקת שלנו להציע.


בשנותי הראשונות כאן, עבדתי בידיעות אמריקה, שם צילמתי וכתבתי טור שנקרא “ניו יורק למתקדמים”. הבלוג שלי נקרא עדיין כך, ואני כותבת בו על ארועים והמלצות לניו יורק, ומציעה תכנון טיולים למבקרים בעיר. אחרי שנותי ב”ידיעות” עבדתי כעורכת צילום במגזין המקומי הנודע ה”ניו יורקר”. אולי שמעתם עליו. עבדתי גם כאוצרת אמנות עכשווית באופרה של ניו יורק בלינקולן סנטר. במקביל גם יצרתי והצגתי אמנות שהתמקדה בצילום ווידיאו.

אחרי כל השנים, אפשר בהחלט לומר שאני מאוהבת. מאוהבת בניו יורק של פעם, בניו יורק של עכשיו, בקצב הנהדר של העיר, בהתחדשות המתמדת, בהתחדדות החושים והמוח הבלתי פוסקת, בשילוב האנושי של תרבויות מכל העולם… במה שהעיר דורשת ממני ובמה שהיא נותנת. בעיני, זה המקום הכי מקסים שקיים.

אני אוהבת את הפינות הקטנות והפחות מפורסמות כאן. שכונות שקטות בדרום העיר כמו צ’לסי או הווסט וילג’ (שם אני נמצאת רוב הזמן), או הרחובות השקטים ליד סנטרל פארק, בברוקלין ובקווינס. חנויות ספרים עצמאיות, גלריות בלואר איסט סייד או בבושוויק שבברוקלין. מסעדות קטנות ומשובחות המשיגות את חמרי הגלם שלהן אצל איכרים מקומיים ממדינת ניו יורק או מניו ג’רזי. שווקי חקלאים. חנויות גבינות מיוחדות. מקומות בהם אפשר לשתות בירה, יין, ווודקה שיוצרו כאן בסביבה על ידי יצרנים עצמאיים קטנים. משאיות אוכל משובחות בהן אפשר לקנות בזול סנדביץ’ עם לובסטר, וופל בלגי משופר, או גלידה באמת מדהימה באיכותה. אם אתם מעוניינים לשמוע על כל אלו, תמשיכו לקרוא, או שתפנו אלי אישית.

לולה הולכת לגן/בית ספר שקיים כבר 98 שנה בווסט וילג’ – יסדה אותו אישה מעניינת ומבריקה שנקראה קרוליין פראט. היא כתבה ספר מקסים שנקרא “אני לומדת מילדים” שעד היום סטודנטים להוראה לומדים כאן באוניברסיטה. היא האמינה שמה שחשוב באמת זה לפתח לילדים יכולת חשיבה עצמאית ובטחון עצמי, כילים לפתור משברים עם חברים ולשיתוף פעולה כדי ליצור ביחד. לפתח, לחזק ולעודד את ה”בפנים”. הנחת המוצא היא שלכל ילד יש פוטנציאל אינסופי. אין סיבה לדחוס למוח הילדים כמה שיותר מידע – במקום זה כדאי לעודד אותם להנות מתהליך הלמידה ולפתח את כישוריהם החברותיים, וכך ירכשו כילים גם כדי לפרוח מבחינה אקדמית, וגם נפשית. בית הספר שלנו, הנקרא “עיר וכפר” הוא מוסד קטן וקסום המיועד לילדים מגיל שנתיים עד 13. כולם מכירים בו את כולם, הילדים מתלבשים בפשטות ומשחקים בבלוקים מעץ, ומשחקים כל יום (גם בשלג) בחוץ. כן, העובדה שמספיק שחקני קולנוע מפורסמים (כמו מג ריאן ושרה ג’סיקה פארקר) מביאים לשם את ילדיהם בבוקר מוסיפה אולי שמץ של זוהר. אבל האמת, לא נראה שזה אכפת לאף אחד במיוחד.

הניו יורק שלי נהפכה במשך השנים לשכונה קטנה ומקומית. אני מכירה את הדוורית שלי (כן, אישה מביאה לנו כאן את הדואר כל יום), את בעל חנות הניקוי היבש, ואת מוכרת הפרחים המקומית וילדיה הקטנים העוזרים לה לפעמים, או סתם משחקים לידה כשהיא עובדת. בערב, אני יכולה לבשל ולהשאר בבית או לצאת ולראות הצגות נפלאות עם כוכבים כמו אל פאצ’ינו (לפני 5 ימים) או מוסיקאים מדהימים כמו בן הארפר וריי לה מונטיין (בחודש האחרון) או לצאת לדרינק במלון מפואר או בבאר מקומי קטן. אבל רוב הזמן אני חייה בפשטות. אני אוהבת שיש לי אפשרות לבחור.

אני גם אוהבת את העונות כאן – ארבע עונות שנה נפרדות ושונות מאד אחת מהשנייה. בסתיו הכל מאדים, והאור מקסים ביופיו. בחורף מתכסה העיר בכפור ובשלג. באביב בכל פינה הכל פורח. ובקיץ, חם. יוצאים מהעיר לחופים או להרים.

ניו יורק מנהטן מדריך

אני יכולה להמשיך ולכתוב שבועות על כל מה שאני אוהבת כאן. אמשיך בבלוג ומקווה שתהנו להצטרף אלי…

אני גם תמיד שמחה לשמוע תגובות. מחכה להכיר אתכם ואתכן, קוראי וקוראותי החדשים!

XOX

נעמי

Related posts:

4 Comments

  1. נהנתי מאוד מהכתיבה המשתפת והכנה. ואת נשמעת אישה כל כך מיוחדת. שמחה להכיר.

  2. תודה!!!!!!

השאירו תגובה

%d bloggers like this: